מוזיאון אניית המעפילים

קונספט עיצוב מוזיאון אניית המעפילים במחנה המעפילים עתלית

המטרה – לעצב תצוגה מרגשת ואטרקטיבית של אניית מעפילים, לספר ולתאר את אירועי העפלה בתמצית לקהל הרחב, באמצעות עיצוב חוויה בלתי נשכחת באנייה המשוחזרת, המסמלת בצורתה את רוב אניות העפלה.
.

צילום:דוד גארי.
.

הציבור יסייר באנייה ותוך כדי כך יחווה את חווית מסע העפלה החל מהעלייה לאנייה והיציאה מנמלי אירופה, ההתארגנות באנייה ומאפייני השהיה הקשים בים ועד להגעתה לארץ ישראל.  נאפשר לציבור לחוש את תחושת הצפיפות על הדרגשים. קטעי הוידיאו ההיסטוריים ואמצעי ההמחשה המגוונים יעבירו לצופה את תחושת הקושי הפיזי והנפשי, ההתנהלות בזמן המאבק עם הבריטים המשתלטים על האנייה, תוך התקדמות האנייה לחופי ארץ ישראל,  הפחד להיתפס והתקווה לחיים חדשים. ולבסוף הירידה בנמל חיפה לצורך עלייה על אניות הגירוש או על משאיות למעצר במחנה העפלה בעתלית.
בשונה ממוזיאון קונבנציונאלי שבו רואה הקהל מוצגים בויטרינות, צילומים על הקירות ומסכי קולנוע, נאפשר לציבור לחוות חוויה כמעט פיזית של שהות באנייה במסע העפלה בצפייה בתצוגה של 360 מע' מסביב לקהל, הקהל יחוש שהוא נמצא בלב האירוע והתצוגה בתוכו או לצדו,  כך תינתן ההזדמנות לקהל להשתתף ולהזדהות עם המעפילים בתקופת העפלה.
התצוגות מקוריות וייחודיות, דרך הצגת המוצגים והאירועים מיושם באמצעות מאפייני הפתעה שמטרתם ליצור סקרנות והענקת  חוויה מרגשת המשאירה "טעם של עוד".
.

צוות ההיגוי:

צוות ההיגוי נוהל ע"י יוסי פלדמן מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, עמרי שלמון המשנה למנכ"ל המועצה לשימור  ומנהלת מחנה המעצר בעתלית זהבית רוטנברג. בצוות ההיגוי השתתפו בין היתר שלושת אנשי הפל"ים: יוסקה אלמוג שפיקד על 4 אניות מעפילים והיה מבחירי המפקדים בחיל הים שאך נולד וכיום הוא אוצר האנייה. זלמן עינב שהיה מעפיל ואחיו עזריאל עינב. יוסקה רום מהנדס אניות שהביא את הצוללות הראשונות לישראל והשתתף בהבאת האנייה "גלינה" מליטא, שהיא האנייה ששוחזרה כמוזיאון בעתלית. מהנדס האניות אמנון סלעי ששיפץ את אניות המעפילים מיד עם קום המדינה והפך אותם לאניות מלחמה של חיל הים, והאדריכל זלמן עינב שאחיו עזריאל שימש כקשר של הפל"ים וכונה "גדעוני". היועץ הבכיר היה שלמה הלל נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל,  הניהול והפיקוח של המהנדס אהרון לויתן מנהל הפרוייקטים של המועצה לשימור, ניהול פרוייקט הביצוע התצוגה ע"י ארנון חפץ.

.

צילום:דוד גארי.

.

איסוף המוצגים והעדויות:

בשלב ראשון נערכנו לאיסוף החומר: בדקנו עדויות של מעפילים, חיפשנו ומצאנו תצלומים, סרטים, מסמכים, מחקרים, תעודות, מוצגים וכדומה. לאחר מיון קפדני וקבלת החלטות עקרוניות, ניתן היה לגשת לשלב התכנון  והעיצוב.
.

תכנון לעיצוב וביצוע הפרוייקט:

תחילה בוצע שלב העיצוב הרעיוני, בהמשך – שלב התכנון המפורט לביצוע. הכנתי מודל בקנה מידה 1:10 של האנייה בתוכו בניתי את כל מאפייני העיצוב והתכנון במעין מיניאטורה, התצוגות עברו תהליך של בדיקה ושיפור עד להחלטה לקבל את המודל כמתאים וכמנחה להצגה ולמעבר של כל מאפייני התצוגה לשלב הביצוע.
במקביל הוכנו תכניות העיצוב לפרטי פרטים, נערכו מכרזים ליועצים ולתסריטאי ומפיק הסרטים, הוקם צוות יועצים ומהנדסים מומחים בכל התחומים המקצועיים אשר הכינו את התכניות לביצוע. התסריטאי שנבחר הוא נטע רוזנבליט. נטע כתב תסריט אשר עבר גלגולים רבים עד שקבל את האישור של צוות ההיגוי והחל בהפקה. נבחר צוות המולטימדיה והמיחשוב ברשות יוסי שפירא מנהל "ארן אלקטרוניקס" ודורון אטיאס מנהל "מדיה מערכות". ביצוע הפרוייקט נעשה ע"י קבלני ביצוע שנבחרו גם הם לאחר מכרז. הביצוע נעשה תוך הקפדה על דיוק ושיחזור היסטורי, עפ"י העדויות המצולמות והמתועדות כל זאת בהנחיית האוצר יוסקה אלמוג. תקופת התכנון נמשכה כשנה, תקופת הביצוע ארכה כשנה וחצי.

.

שיחזור מוצגי האנייה:

בעקבות העדויות וההחלטות ניתן היה לרכוש ולאסוף נקודתית את מוצגי התצוגה המתאימים לאזורי הספינה. חלק מהמוצגים שוחזר באמצעות רפליקות מדויקות כגון תנורים, רפסודות שירותים וארובות עפ"י המתקנים ששימשו את אניות העפלה: 50 כלי שייט עד פרוץ מלחמת העולם ה-2, במהלך המלחמה 25 כלי שייט נוספים ועד הקמת המדינה עוד 64 ספינות – סה"כ 139 ספינות.

.

צילום:דוד גארי.
.

מסלול הביקור:

כ 30 מבקרים יעלו אל האנייה מידי 15 דקות באמצעות מדרגות אל המפלס התחתון.  נכים יכנסו לאנייה באמצעות מעלית. הקהל יצפה תחילה בעמדת הצפייה הראשונה: סיפור העלייה לאנייה בנמל איטלקי צדדי- אחד מנמלי אירופה מהם יצאו אניות המעפילים לעבר ארץ ישראל. בעמדה זו יראה הקהל את הפעלת האנייה באמצעות המנוע המקורי הענק של האנייה. מכאן יוצגו מאפייני אניות העפלה. הקהל יעבור חוויה ב 360 מעלות של שהייה בים תוך מעבר מים רגוע לסוער וגלים המתנפצים אל דפנות האנייה, אותם יראה הקהל מבעד לחלונות דמה של אנייה כאשר מאחוריהם מוסווים מסכי טלוויזיה שטוחים. בהמשך הקהל יצפה באזור ההתארגנות בין דרגשי השינה, משם יעלה למפלס אמצעי.  במפלס האמצעי יעבור בין דרגשי שינה עמוסי  מעפילים בואריאציות שונות, כולל תצפית תת מפלסית דרך רצפה שקופה אל אזור הדרגשים במפלס תחתון. מכאן הקהל יעבור לצפייה בנושא המאבק עם הבריטים עד לעמדת הירידה בנמל חיפה  ומשם לאניות הגירוש הבריטיות לקפריסין או למשאיות בהם הועברו המעפילים למחנה המעצר בעתלית.  בהמשך יעבור המבקר לאורך מסדרון ארוך לצפייה בחדרים נושאיים – חדר הקשר-"הגדעוני", המרפאה , חדר חולים, חדר צוות, מחסן מזון, חדר רב החובל, חדר הדרכה ותא גשר הפיקוד בסיפון העליון, שם יעמוד פסל ממונע של מפקד האנייה המביט במשקפת אל הסיפון של היום ומשם אל מראות הסיפון בתקופת העפלה באמצעות מסך שטוח מוסווה באחד החלונות המציג קטעי סרטים דוקומנטריים.
מכאן יעבור המבקר לשאר התצוגות על הסיפון העליון ויצפה במוצגים משוחזרים כמו תנורים, שולחנות הגשת אוכל, ארובות, רפסודות,  שירותים ומקלחות. לבסוף יערך טכס הנפת הדגל הלאומי ושמיעת שירת התקווה. מהסיפון העליון ירד הקהל ליציאה מהאנייה דרך מדרגות החירום או באמצעות מעלית נכים.
בכל סיפון ישהה הקהל כ 10 דקות . סה"כ משך הביקור באנייה יארך כ 30 דקות.

.

צילום:דוד גארי.
.

חווית המעפילים:

ע"מ להעביר את סיפור ההעפלה והמסרים העיקריים, המבקרים יזכו לחוות חוויה מיוחדת צפייה בסרטים  מבעד למסכי טלוויזיה שטוחים מוסווים כחלונות האנייה לדוגמא: סצינת ים סוער באמצעות הקרנת הסרטים מצד אל צד. או כשיחזור סצינות ואירועים בין דרגשי השינה.
מערכת הגברה "סראונד" עם יחידות "סאב וופר" כולל אפקטים של יריות  וקולות אחרים הנשמעים מכל צד יגבירו את החוויה. בשיטה זו ניתן יהיה לצפות בסצינת קרב עם ספינת מלחמה בריטית. עשרות דמויות וחפצים אישיים על דרגשי השינה, דמויות פיסוליות של מעפילים ואנשי פל"ים אשר בוצעו עפ"י תיעוד מצולם; ביניהם פסלי ילדים נשים וגברים, בחלקם מופעלים ומותנעים לדוגמא: קשר המפעיל בידו מכשיר מורס, אם מנדנדת את תינוקה ושרה לו שיר ערש, שני נערים משחקים שח-מט, או מכונאי המפעיל את מנוע האנייה.

מוזיאון יד מרדכי

תצוגת מוזיאון יד מרדכי כוללת את אגף השואה ובהמשכה את תצוגת התקומה. הוחלט לשדרג תחילה את תצוגת אגף השואה. באגף השואה  הקהל ייחשף כללית לסיפור שואת יהדות אירופה, כאשר במרכזו סיפורם של יהודי וארשה. כל זאת באמצעות מסכת אירועים הנחשפת לקהל  מבעד ל"משקפיו" של מרדכי אנילביץ מיום הולדתו בעיירה ווישקוב, המעבר לעיר וארשה, המגורים כילד בשכונת פובישלה ליד נהר הוויסלה, והמשך כנער בבית הוריו, שישוחזר במוזיאון כתפאורה. – בניית בית אנילביץ על כל אביזריו וחפציו . מבעד לחלונות הבית ירא
ה הקהל את מסכת האירועים שמרדכי אנילביץ עבר עד הגיעו לקן השומר הצעיר שישוחזר גם הוא במלואו על כל אביזריו, הרהיטים הפעילויות בו והאירועים עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, תצוגת מרד גטו וארשה המשודרגת, כוללת מסלול צפייה חדשני ומקורי המאפשר לקהל לחוות חוויה מיוחדת במינה של הימצאות בלב האירועים העיקרים במרד גטו וארשה. תצוגת מרד גיטו וארשה שבנייתה בשלבי הסיום,  מתחילה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ומסתיימת  עם הבריחה דרך תעלות הביוב, השחרור ממחנות ההשמדה וגמר מלחמת העולם השנייה. תצוגת מרד גיטו וארשה מעוצבת  כחוויה ייחודיות במסלול כרונולוגי מתחילת ההשתלטות הגרמנית על וארשה.
.

צילום:דוד גארי.
.

.

מסלול תצוגת מרד גיטו וארשה

התצוגה מתחילה עם תאור הכיבוש הגרמני של וארשה, יהודים מושפלים, נאלצים לעבור עינויים, עבודות כפייה, מעצרים, החרמות, גירוש ומניעת מזון. הטלת הצו לענידת טלאי מגן דוד מומחשת באמצעות –   מקרן מיוחד המקרין  טלאי מגן דוד על המבקרים מיד בכניסה, בהמשך תאור הפליטים הזורמים מכל עבר לוארשה: –   שיחזור משפחה ספונה בתוך מרתף פליטים אפייני על מטלטליה – חבילות, מיטת תינוק ואביזרים . במרכז גרם המדרגות בין הקןמה התחתונה לקומה שנייה ייבנה: –  בית אפייני בגיטו בקנה מידה 1:2 . מבעד לחלונות הבית ייראו החיים היהודיים הממשיכים בתוך הבתים לאחר סגירת מוסדות הציבור, החינוך, הבריאות, הדת והתרבות ע"י הגרמנים. מסביב תצוגה כרונולוגית הכוללת את בניית חומת הגיטו אשר באה לידי ביטוי באמצעות –  קטע בנוי של חומת הגיטו. מוצגים לא יוצגו בויטרינות קונונציונאליות אל בתוך תצוגות משוחזרות כמו עגלת ילדים שיהודים השתמשו בה למכור ספרים בגיטו. או מזוודה שהרוכלים נשאו למכור את מרכולתם. או לדוגמא עגלת מכירה של מזון בסיסי – לחמים ותפוחי אדמה.

מכאן הקהל עובר לתצוגת האומשלג-פלאץ –  אזור השילוחים למחנות העבודה וההשמדה הנצפים מבעד לפתחי קרון רכבת: בתוך הקרון תורכב תצוגה ופנים הקרון ישמש כאזור לדיונים ולהעלאת דילמות, תיאור צומת האירועים עד תחילת מרד גיטו וארשה. הקהל עובר דרך קרון הרכבת אל –    – גשר עץ המסמל את גשר העץ עליו עברו היהודים בגיטו וארשה מעל האזור הפולני. מעל הגשר הקהל רואה את מודל גיטו וארשה מעין "מיני גטו וארשה":
.

תצוגת מודל גיטו וארשה ומעליו גשר עץ

המודל מציג את גיטו וארשה באמצעות כ 150 בתים מסוגים שונים עפ"י עדויות מצולמות, תצוגת מולטימדיה, תאורת חומות ובתים מיוחדיםעל ידי הנאצים וקטעי סרטים. ניתן לראות במודל את האזורים העיקריים של הגיטו ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה: אזור מבנים מהודרים בדרום, אזור מבנים פשוטים במרכז, ואזור מבנים חדשים בחלקו הצפוני. מבני הגיטו העיקריים שוחזרו ובוצעו עפ"י תצלומים ועדויות. צוות ההיגוי נעזר בעדותו של העד המרכזי – שמחה רותם – "קאז'יק" שהעביר קבוצות יהודים דרך המנהרות ושרד לבסוף יחד עם קבוצה קטנה. הקהל עובר וצופה מעל הגשר גם בתצוגה על קירות האולם של צילומי החיים בגיטו ערב פרוץ המרד הגדול.
.

צילום דוד גארי

.

הבונקר ברחוב מילא 18 – סמל המרד בגטו וארשה

לאחר הביקור בגיטו וארשה נכנס הקהל לבונקר לזכרם של לוחמי גיטו וארשה, בראשם מרדכי אנילביץ. כ-120 לוחמים וכ-200 אזרחים שהיו באותו זמן בבונקר נספו  ב-8 במאי 1943, כאשר הבונקר ברחוב מילא  8  התגלה על ידי הנאצים אשר החדירו גז רעיל דרך הפתחים. יועצי הפרוייקט הם: פרופסור ישראל גוטמן, פרופסור מתתיהו מינץ  וצוות מדריכים בין לאומי בראשם החוקרת ד"ר שולמית וולנר. הגדלה והפקת התצלומים נעשו ע"י צלם המוזיאונים דוד גארי. עם פרוץ מרד גיטו וארשה ב 19.4.1943 נדחקו היהודים למרתפים ולבונקרים עד לשריפה והריסת הגיטו. לוחמי מרד גיטו וארשה חברי תנועת הנוער השומר הצעיר אי"ל בראשם מרדכי אנילביץ' וחברי תנועת הנוער של בית"ר אצ"י בראשם פאבל פרנקל שהו בבונקרים ונלחמו ברובם עד ליומם האחרון.  השאר הצליחו לברוח דרך מנהרות הביוב. הבונקר עוצב ונבנה מקירות לבנים שרופות, שוחזרו נישות ובהם דרגשי שינה, אביזרים אישיים, פינת מטבח, סליקי נשק, מוצגים אחרים  ותצוגת מולטימדיה על מסך ענק של קיר לבנים – הקיר המרכזי של הבונקר 9 על 2,50 באמצעותו הקהל יחווה חוויה את הלחימה בגיטו מבית לבית, ההתקפה על הצבא הגרמני המתוגבר בטנקים ובמקלעים כבדים, צלפים וכלי נשק יורקי אש. הקהל יושב בתוך האירוע עצמו הבונקר מצוייד במערכת סראונד – סביבתית המדמה קרב יריות והתפוצצויות מכל צידי הקהל, המבנים הקורסים מסביב. צלילת המטוסים, ירי פגזים המרסקים את קירות הבתים על יושביהם. הסרט מוקרן ישירות על קירות הבונקר, בעל הלבנים השרופות משרה אוירה מיוחדת ומקורית. הסרט צולם ע"י האחים וורנר עפ"י נתונים ותיאורים של קאז'יק אשר תאר את החוויה וההפתעה שחווה ברגע הגיעו לתפאורת הגיטו באזור ההסרטה – "ממש כפי שהיה, כולל התיאורים האנושיים והסצינות הסביבתיות" אמר. הבונקר המשוחזר ברחוב מילא 18, אשר שימש את "אי"ל" – הארגון היהודי הלוחם, בימים האחרונים של המרד, מסמל את ההתכנסות בבונקרים, את ההגנה העצמית היהודית ואת הלחימה בגטו  וארשה. מכאן הקהל יורד למנהרת ביוב משוחזרת על פי כל המאפיינים המתועדים.

.

צילום דוד גארי

.

מנהרת ביוב  בקנה מידה 1:1

מתחת לאזור דרגשי הישנה בבונקר ייחשף פתח ירידה למנהרת ביוב משוחזרת באמצעות סולם ברזל. המנהרה ותבנה  מלבנים שרופות , באמצעות מנהרה כזו  ברחו הניצולים היחידים שנותרו ובראשם קאז'יק אל מחוץ לחומות הגיטו . התצוגה תכלול הקרנת קטע ההמשך של הסרט שיוקרן בבונקר המתאר את סצינת הבריחה דרך מנהרות הביוב.

פארק תמנע

פארק תמנע – עיצוב פארק נושאי

בקעת תמנע שליד אילת היא המקום הקדום ביותר שהופקה בו נחושת בעולם העתיק.  סיפורה של הנחושת בתמנע והנוף הייחודי על תצורות הסלע המדהימות שבו, מתחיל עם היווצרות בקעת תמנע כחלק מהשבר הסורי-אפריקאני. הנחושת משכה לאתר תמנע כורי נחושת החל מהתקופה הניאוליטית ועד לתקופתנו. מטיילים, תיירים, סיירים, אמנים וקהל רב שביקר בתמנע לא תמיד הכיר את תולדותיה. משלחת החפירות בראשות פרופ' בנו רותנברג חפרה בבקעת תמנע החל משנות החמישים ועד היום. התגליות הארכיאולוגיות מהתקופות השונות היו מרהיבות: בעיקר נמצא מכרה מהתקופה הכלקוליתית (4000 – 5000 לפנה"ס) , מכרה מצרי מדייני (1200 – 1400 לפנה"ס),  וממצא ייחודי: – מקדש כורים מצרי מדייני מאותה תקופה ואלפי ממצאים נדירים.
.

.

הנוף הבלתי רגיל והאתרים הקדומים העלו את הרעיון לפתח את הבקעה כפארק נושאי למבקרים ולתיירות ברמה בין לאומית.
לאחר שהוגשו מספר תכניות לעיצוב הפארק ע"י חברות בינלאומיות כמו: – חברת I.T.E.C.   מאורלנדו פלורידה, ארה"ב, שעיצבה את פארק "אפקוט סנטר" ו"יורו דיסני",  חברתו של ג'ימס גארדנר מלונדון שהיה ראש צוות המעצבים של בית התפוצות בת"א ומצודת דוד בי-ם  ועוד חברות בינלאומיות,  התקבלה הצעתם של פרופ' בנו רותנברג ומעצב המוזיאונים דוד גפני. תכנית האב הרעיונית כללה כ 10 אתרים מוזיאליים בחלקם אתרי תצוגה פתוחים.
דרישת היזמים – הקק"ל וחבל איילות הייתה לספר את סיפור הנחושת בתקופה העתיקה ובמיוחד בתקופה המצרית – מדיינית בה שהו באזור רבבות כורים.
בשלב ראשון תוכננו ובוצעו 4 אתרים: מרכז מבקרים,  ושני מוזיאונים פתוחים: מוזיאון "עמק ציורי הסלע",  ומוזיאון "המכרות העתיקים",  כמו כן עוצב ובוצע שילוט סביבתי תלת מימדי ייחודי.
התצוגה קבלה את פרס  "עיצוב הכסף" לשנת 2002 מטעם אגודת המעצבים בישראל.

.
קונספט עיצוב תצוגות פארק תמנע:

התצוגות והמוצגים עוצבו כמוקדי צפייה חוויתיים ואטרקטיביים ע"מ שהביקור באתרים יהיה מעניין יותר, חוויתי ומושך קהל רב.  עיצוב מוזיאלי ועיצוב סביבתי שלא במתכונת מוזיאלית קונבנציונאלית. שימוש באמצעי תצוגה אטרקטיביים, עיצוב וביצוע אמנותי של רפליקות, פסלים, שלטים והסברים ייחודיים לאתר המספרים את הסיפור העיקרי של תמנע – סיפור הנחושת בתקופות השונות, תוך השתלבות בסביבת נופי בראשית מדהימים של פארק תמנע.
.

א. מרכז מבקרים:

מבנה כיפתי משושה, בחזיתו מעוצב ומשוחזר ציור קיר מצרי ענק מתקופת רעמסס הII – תקופה מקבילה לתקופה בה שהו בני ישראל במצרים. פנים המבנה: תצוגת מולטימדיה רב מסכית ב 360 מעלות.
במרכז בימת מושבים ועליה 60 מושבים מסתובבת ב 360 מעלות ומסונכרנת עם התצוגה,  מניעה ומביאה את הקהל אל תפאורות ענק נעות ומתחלפות מתקופה לתקופה. 6 מסכי ענק חצי שקופים המאפשרים שילוב והשתקפות הסרטים עם תצוגות המופיעות על משטחים תלת מימדיים דיאורמיים מסביב. כל המוצגים מופיעים ונעלמים באמצעים פניאומטיים ואחרים. על התקרה הקרנה נוספת.  מאחורי המסכים במפלס תחתון מוארת לפרקים תפאורת מכרה עתיק ובו מערות, נקיקים, פירים ותעלות בהם מוצגת הדמייה של פעילות כורים מתקופות שונות. הקהל נהנה מחוויה סביבתית המקיפה אותו מכל עבר ומעליו.
.

.
חוויה של הימצאות בתוך הסביבה המתחלפת עפ"י סיפור המעשה. כל התצוגה ממוחשבת ומסונכרנת.
המאפיין החוויתי של תצוגת המולטימדיה מאפשר להציג את הסיפור של הנחושת בתמנע כאלמנט נושאי עיקרי כאשר האטרקציה מלווה אותו במינון נכון, שלא ע"מ לשוות למקום מאפיין שעיקרו אטרקציית שינוע (דיסנילנד, לונה פארק וכדומה) אלא אטרקציה נושאית בעיקרה.
המופע מתחיל בנושא הגיאולוגי – היווצרות הנחושת וממשיך בסיפורי הכרייה בתקופות השונות. המוצגים נעים, עולים יורדים על הדיאורמה.  דיאורמה: תצוגה בסופר – פרספקטיבה שבה כל מה שמתרחק בנוף, הולך וקטן בהגזמה ע"מ לאפשר חוויה של תצוגת עומק ואשליה של מרחבים גדולים. לדוגמא: כל התפאורה מתחלפת מתפאורה של בקעת תמנע לתפאורת מצרים על ארמנותיה, ספינותיה ובתיה. תצוגות, דמויות, וספינות מצריות יוצאות כאילו מתוך ציורי הסלע ומתחילות לנוע על המסכים באנימציה דו ותלת מימדית  מסביב לאולם. אש המוקרנת על המסכים מסביב משתלבת בתצוגת המקדשים העולה אל פני הדיאורמה, כאשר אלים מצריים עתיקים מקיפים את הקהל בתוך עשן, ברקים ורעמים.
נחש הנחושת של משה "יורד" לפתע מעל "נס הנחושת" ובהדמייה תלת מימדית הופך לנחש אמיתי זוחל. עובדי מכרות מדיניים פועלים ב"מרץ" בתוך תפאורת המכרה.
התסריט מציג את סיפור המעשה באמצעות מאפיין המסתורין. הקהל "משתתף" בתהליך הגילוי והחשיפה של ממצאים מדהימים שנמצאו בחפירות תמנע:  8000 בורות כרייה, נחש נחושת שהתגלה במקדש המצרי – מדייני, ציורי הסלע, חפצי האמנות, כלי העבודה ואביזרי הפולחן.
.

.

ב.  מוזיאון פתוח "עמק ציורי הסלע":

בקניון מרשים בתצורות סלע נמצאו 2 ציורי סלע ענקיים מהתקופה הכלכוליתית והתקופה המצרית בנושאי צייד ופולחן.  פרופ' בנו רותנברג ראש הפרוייקט החליט להוסיף לקניון עוד 10 רפליקות של ציורי סלע מכל סביבת עמק תמנע. לנוחיות המבקרים רוכזו כל הציורים בקרבת ציורי הסלע הקיימים, עוצבו שלטים ייחודיים שקופים – מזכוכית משוריינת ועליהם הדפסי משי מגוונים ע"מ שלא להסתיר בגוף השלט פיסת נוף. הרפליקות בוצעו ברמה אמנותית גבוהה והם משתלבים במרקם הסביבתי של תצורות הסלע.
.

.

ג. מוזיאון פתוח "המכרות העתיקים":

במתחם ענק לרגלי המצוק הגדול בצפון בקעת תמנע נמצא המכרות מהקדומים ביותר בעולם.
הממצאים שנתגלו – שוחזרו והם מוצגים לציבור המבקרים. התצוגה מלווה בשלטי זכוכית ובשחזורים של כננות ומנופים בקנ"מ 1:1 בהם השתמשו הכורים. הקהל מוזמן לרדת לתוך המכרה הכלקוליתי העתיק מלפני 7000 שנה, מכרות מצרי – מדייני מלפני 3300 שנה וללמוד על שיטות הכרייה וצורת החיים במעמקי האדמה.
.

ד. שילוט אמנותי תלת מימדי:

כבר בצומת תמנע נגלית פנורמה מדהימה של 6 פסלי ענק בגובה כ 5 מ' כ"א. דמויות אשר "צנחו" למקום מתוך דפי ההיסטוריה: פרעה רעמסס הII,  אלת הפולחן והנחושת חתחור.
דמויות כורים מדיניים,  ודמויות מהתקופה האמורית המקבילה לתקופת האבות מלפני 5000 שנה: דמות אמורי מנגן בנבל ודמות נערה אמורית אופיינית שנלקחו מתוך ציורי קיר מצריים.
.

.
כל דמות עשויה ממתכת במשקל כ 700 ק"ג עוגנה ביציקת בטון. עובי המתכת והקונסטרוקציה נקבעו ע"י מהנדסים במטרה למנוע מרוחות וסופות החול לעקור את הפסלים ולמנוע ונדליזם.  צביעת הפסלים בוצעה בצבעי מכוניות מהמעולים שיש כיום, על גבי תשתית וטקסטורת חול בסיסית.
בנסיעה במרחבי פארק תמנע המבקרים פוגשים בעוד 6 פסלי ענק הפזורים ליד אתרי הכרייה, ההתכה, הפולחן, עמק ציורי הסלע והמכרות העתיקים. חווית הפסלים מביאה את קהל המבקרים אל התקופות העיקריות בחיי תמנע. הפסלים משתלבים בסביבה הפראית ומוסיפים משמעות סמלית-נושאית אטרקטיבית לאתר.
.

פרופ' בנו רוטנברג, אוניברסיטת לונדון,  אוצר פארק תמנע:

הפרוגרמה ותוכנית העיצוב של דוד גפני הוצגה בפני ראשי המכון לארכיאולוגיה, שימור ומוזיאולוגיה של אוניברסיטת לונדון וקבלו את ברכתם לביצוע הפרוייקט תוך הצעה לשיתוף פעולה מקצועית. עלי לציין במיוחד את שיתוף הפעולה ההדוק ביני, כאוצר פארק תמנע ודוד גפני המעצב שתרם רבות לביטוי העיצובי המעולה של פארק נושאי מיוחד זה. רמת העיצוב במולטימדיה מיוחדת ורמת הביצוע קיבלו שבחים מרובים בחוגי בעלי מקצוע ומבקרים מקצוענים הביעו את התפעלותם גם בפרסומים בארץ ובחו"ל 2003.

מוזיאון קהילת המודיעין

מוזיאון קהילת המודיעין בתוך אתר ההנצחה מ.ל.מ.

1992. תצוגת מולטימדיה חווייתית הכוללת 5 מסכי הקרנה, 3 מסכי הקרנה חצי שקופים בחזית דיאורמות ענק, הפעלות פניאומטיות של עשרות מוצגים בכוונים שונים כולל הקרנה על התקרה. למעשה לראשונה בישראל עוצבה תצוגת מולטימדיה פנורמית עם השתקפות מאחורי מסכים חצי שקופים אל מוצגים תלת מימדיים והקרנה עליהם בשילוב מראות בהשתקפות. כל זאת בתוספת מוצגים על 3 במות מסתובבות מתחת למפלס המסכים.
.

.
בנוסף – עיצוב תצוגות ההנצחה של חללי הקהילה, הגמלאים, ועיצוב פרסומי האתר.
האתר  זכה בפרס ישראל יפה לשנת 1996. ניהול הקמה: אלוף (מיל.) מאיר עמית, שייקה דליות, יהודה פרידמן ואהוד דייויס. אוצרות: צוות ההיגוי של המ.ל.מ. בראשות דוד שומרון.
.

כאשר התמניתי למעצב הראשי של מוזיאון בית התפוצות (מעצב הבית במשך 15 שנה)  שלח אותי מנהל המוזיאון אלוף מיל. אהרון  דורון  בשנת 1986 לייעץ לאלוף מאיר עמית ז"ל ששימש אז גם כמנכ"ל המ.ל.מ. – אתר הנצחה של קהילת המודיעין בגלילות שזה עתה נולד. שם פגשתי את מאיר עמית שהכיר לי את צוות ההיגוי של האתר, ביניהם היה מיודעי האדריכל המפורסם יעקב רכטר, (אשר במשרדו רעייתי רותי עבדה כמהנדסת). מאיר עמית הכיר אותי כמעצב תצוגות עוד מאז תערוכת הענק של מלחמת ששת הימים ביריד המזרח. דרך עיצוב תצוגות עבורו בבית "כור".  צוות ההיגוי כלל צוותי חשיבה מכל זרועות קהילת המודיעין. צוות זה קבל על עצמו  לקדם הקמת מוזיאון למורשת קהילת המודיעין.  תחילה הקמנו מוזיאון תיעוד היסטורי שכלל מוצגים שונים  שבחלקם מופעלים. בהמשך עסקתי בעיצוב חדרי ההנצחה לחללי הקהילה, לגמלאי הקהילה, עיצוב אתר המיחשוב להנצחת יום השנה לנפילת לוחמי הקהילה, עיצבתי את הניירת המשרדית של המ.ל.מ.
הצעתי למאיר עמית להקים מוזיאון ייחודי בארץ, של קהילת המודיעין.  מוזיאון אשר יציג את קהילת המודיעין לקהל יעד צעיר, במיוחד לנערים בוגרי תיכון העומדים בפני גיוסם לצה"ל, לסטודנטים ולחיילי היחידות השונות, וילמד את נושא קהילת המודיעין ע"מ לעניין את המתאימים מתוכם להתגייס לחיל מודיעין ולשלוחות הקהילה וכלל ללמד את ההיסטוריה של קהילת המודיעין לשאר קהלי היעד.  מאיר עמית קבל בברכה את הרעיון המרכזי שהצעתי לשילוב מולטימדיה עם הפעלות תצוגה במתכונת חדשה שלא הייתה אז מוכרת בארץ.  התצוגה החדשה הופיעה אל פני השטח כנדבך נוסף בעיצוב המוזיאונים בארץ –  שעד כה ובעיקר עוצבו במתכונת קונבנציונאלית של כותרת + צילום + תצוגה בויטרינה + הסברים + חדר להקרנת סרטים,  בסדר כרונולוגי או בטור תמטי וחוזר חלילה.
בניתי מודל של האולם המיועד ושל התצוגה בתוכו. ממש תכנון מוזיאון מהיסוד. המודל הוצג בפני איש העסקים גד זאבי, אשר התלהב מהרעיונות ובתום מועד הצגת המודל תרם את רוב עלותו של המוזיאון החדש המבנה והתצוגה.  ברגע זה החלה עבודה קדחתנית של צוות ההיגוי מול תכניות שהגשתי לתכנון ועיצוב המוזיאון.  המבנה נבנה עפ"י מאפייני וצרכי התצוגה.
.
בעיקרו של דבר המוזיאון עוצב ותוכנן במתכונת של שילוב תצוגת מולטימדיה עם תצוגה מוזיאלית הכוללת מוצגים ותצלומים, קטעי וידאו דוקומנטרים וקטעי מעבר מבויימים ומשלימים, אודיו עשיר בואריאציות קוליות וברקע מוזיקלי מקורי. התצוגה המשולבת  כללה:  5 מסכי הקרנה ענקים אוטמטים,  מאחוריהם נמתחו  3 מסכי הקרנה חצי שקופים. מאחורי המסכים החצי שקופים תכננתי במות תצוגה אלכסוניות כבמת תיאטרון ענקית. על הבמות הקמתי פנורמת דיאורמות ענקית המכילה טקסטורה תבליטית של פני שטח מגוונים הכוללים גבעות הרים ומישורים, נחלים ותכסית של צמחייה בסופר פרספקטיבה. לאורך הבמות פערתי 6 תעלות אורך סמויות מן העין, בתוכם תכננתי  מערכת הפעלה פניאומטית המניעה צילומים ומוצגים תלת מימדיים שונים מקו הקרקע עד לפני השטח האלכסוניים. עשרות מוצגים שונים חוברו לבוכנות פניאומטיות ומנועים אשר הרימו לפרקים קבוצות צילומים ותצוגות אל פני השטח הבימתיים. מעל פני השטח הקהל ראה למעשה תפאורה מתחלפת באותו קו אופק אלכסוני המשתנה עפ"י התנהלות סיפור המעשה שהוקרן על מסכי הענק. מידי פעם עלה כלפי מעלה מסך הקרנה אוטומטי וגילה מבעד למסכים החצי שקופים את הדיאורמות המוארות בצורה סמויה ובעיקר באמצעות גופי תאורה תת בימתיים. כך שהתצוגה על פני הבמות הדיאורמיות השתנה מידי פעם.  כאשר דובר במהלך התצוגה המשולבת לדוגמא על דמשק, הקהל ראה פנורמת ענק של דמשק עם סיפורו הדרמטי של אלי כהן. לאחר מכן  התחלפה התצוגה לתצוגת אנטבה, הנחיתה באנטבה והלחימה ההרואית עד לשחרור בני הערובה.
הכל על פי סיפור המעשה התמטי המוקרן על המסכים ומגובה במערכת אודיו סביבתית "סראונד". מידי פעם עלתה תפאורה אחרת; שדה קרב אפייני של חיל מודיעין, לאחריו שדה קרב עתידי של קהילת המודיעין. בגב הדיאורמות הופעל מערך תנועה של מטוסים – מזל"ט נע מימין לשמאל,  מטוס ביון עובר מצד שני אל האחר. במקביל הופעלה מערכת מקרני וידאו בתוכם מקרן וידאו ממונע אשר אפשר הקרנת סרטים דוקומנטריים ואחרים בממוקד ובשילוב עם המוצג העולה על במת הדיאורמות. הסיפורים סופרו ע"י עדים מהקהילה אשר פניהם טושטשו. בנוסף תכננתי 3 במות תצוגה מסתובבות המציגות בכל שליש סיבוב תצוגה אחרת.

.

.

כאשר סופר לדוגמא על אלי כהן, הקהל ראה אותו יושב מתחת לדיאורמות (על הבמה המסתובבת התת בימתית) ועל הדיאורמה נראה ביתו של אלי כהן בפרספקטיבה,  מאחור פנורמת דמשק המוארת בתאורה מתחלפת עפ"י מוקד העניין המתואר. על המסך החצי שקוף ניתן היה להקרין אש, עשן, פיצוצים, קרני לייזר ועוד אשר ישתלבו בתצוגת הדיאורמות מאחור. בסופו של דבר הוצגה לקהל  מערכת משולבת שהופעלה לראשונה ע"י מחשב מרכזי להפעלת אלמנטים אודיו ויז'ואליים ותצוגות מגוונות אחרות. הכל הופיע בהפתעה ומאפיין דרמטי המשלב אור וקול, מוצג, עדות, תפאורה ותנועה.
מוטי קירשנבאום ייעץ לצוות ההיגוי והציע להציג ולספר סיפורים מעניינים שיגלו טפח מהעשייה המדהימה של קהילת המודיעין  וכך היה;  מספר עדים מקהילת המודיעין צולמו ותארו סיפורי גבורה מדהימים, כולל הרמטכ"ל דאז אהוד ברק אשר סיפר על המבצע בלבנון. השלימה את ההקרנה והתצוגה המגוונת הקרנה על התקרה. כל סיפור הוצג במאפיין אטרקטיבי ביותר שונה מחברו ומפתיע מידי סצינה בסוג המופע, בשילוב אחר של תצוגה ועיצוב בכל רגע. לראשונה בישראל עוצבה תצוגת מולטימדיה פנורמית עם השתקפות מאחורי מסכים חצי שקופים אל מוצגים תלת מימדיים מופעלים ונעים כולל הקרנה עליהם במשולב. התצוגה במוזיאון קהילת המודיעין שנפתח בשנת 1992 הפכה לאופנתית ומעצבים אחרים חשבו לנכון לאמץ את הרעיונות במוזיאונים אחרים כמו במוזיאון הפלמ"ח ובתצוגה המרכזית בבית ז'בוטינסקי.
.

אלוף (מיל.) מאיר עמית, יו"ר מ.ל.מ. מוזיאון קהילת המודיעין:

לדוד,

אני מבקש להודות לך מקרב לב על תרומתך היוצאת מן הכלל ליזום ובניית מוזיאון קהילת המודיעין – מייצג המולטימדיה במ.ל.מ. עקבתי אחריך מקרוב אחרי מעשיך ואינני סבור שתהא זו גוזמא לומר, כי בלעדיך לא היה קם מפעל זה. אתה היית הקטר שמשך אחריו את הרכבת הארוכה והמפותלת הזו, דחפת שכנעת והצלחת!  רק מי שראה אותך עובד יומם ולילה (בלי מליצה ובלי גוזמה) תוך הזדהות מושלמת עם המטרה יכול להעריך את גודל המעשה.
בסופו של דבר יצא לאור דבר כמעט מושלם, אשר יעניק מימד נוסף למ.ל.מ. ויאפשר לנו להעביר את המסר שלנו לדורות הבאים בצורה יותר קליטה. אתה יכול להתברך בחלקך ולרשום לפניך את מלוא הערכתנו לתעוזתך ולעקשנותך אשר הביאונו עד הלום…

בידידות,
מאיר עמית

בית התפוצות

משתתף בצוות ההקמה החל משנת מול הצוות הלונדוני בראשות מעצב העל ג'יימס גארדנר בשנת 1974. לאחר הפתיחה ב1978 מקים את המחלקה לעיצוב, הפקה וביצוע של התערוכות המתחלפות. משמש במשרת מעצב הבית במשך 15 שנה. בתקופה זו מעצב, מפיק ומבצע כ 90 תערוכות מוזיאוניות בנושאי קהילות ישראל מרחבי העולם, וכן מכין כ 30 תערוכות ניידות לחו"ל, מקים את אגף השימור האמנותי של תצוגת הקבע עד שנת 1993. ניהול: שייקה ויינברג, אלוף (מיל) אהרון דורון. אוצרות: אבא קובנר – הסופר והמשורר היסטוריון: ד"ר אלי בן גל.
.

.
ההיכרות שלי עם בית התפוצות החלה בשנת 1974 כאשר שמשתי כמעצב וכמנהל הסטודיו בחברת שמואל גרונדמן ז"ל ברחוב גורדון בתל אביב.
באותה שנה הגיעו 32 תכניות העיצוב של המוזיאון החדש – בית התפוצות הישר משולחנו של המעצב הבינלאומי ג'יימס גארדנר שהיה המעצב הראשי של בית התפוצות בשיתוף עם המשרד הישראלי – משרד ש. גרונדמן לעיצוב והקמת מוזיאונים ותצוגות. המשימה העיקרית של בניית התצוגה בבית התפוצות הוטלה על כתפי מתכנני ומבצעי משרד גרונדמן. תחילה היה עלי ליישם את נושא תרגום התכניות למודלים, להכנת תכניות פרוט לביצוע ולתרגום שפת התצוגה מאנגלית לעברית. בעיקר לשלב תכנים שהסופר והמשורר אבא קובנר אשר היה אוצר המוזיאון, הוביל וביקש לשלב. בנוסף היה עלי לבצע דגמים בבחינת אב טיפוס לתצוגות השונות. לא אשכח את דוגמת אבן ההרודיאנית הראשונה אשר עוצבה ידנית על ידינו כולל טקסטורה מגוונת – כהצעה לבניה ולביצוע תפאורת הענק בכניסה לבית התפוצות של קטע מקירות האבן ההרודיאניות המסמלות את חורבן בית שני. האבן הוכנה ונצבעה כרגיל ברגע האחרון בסדנת הביצוע הגדולה של חברת ש. גרונדמן באזור התעשייה בבני ברק. למחרת נסעתי לבית התפוצות ע"מ להציג את אב הטיפוס. קשרנו היטב את האבן על ה"פולסואגן" שלי וכאשר הגעתי לבית התפוצות חשכו עיני – צד אחד של האבן הפך את "עורו" כמו זיקית לצהוב בוהק, הסתבר כי השמש "צלתה" את צידה האחד של האבן והתוצאה הייתה עגומה. הפתרון שלי היה להסוות את המפגע. סובבתי את האבן כאשר הצהוב מולי וכך הגעתי לבית התפוצות ודאגתי להציג את האבן כאשר הצד הסורר מופנה אל הקיר. כך עברה המשימה בשלום. קטע נוסף המהווה אב טיפוס היה עיצוב ובניית קטע של תצוגת ה"צוללת" זה הכינוי שקיבלה תצוגת העלייה לארץ ישראל המסיימת את התצוגה בבית התפוצות. היו בתצוגה עשרות מקרני שקופיות שהבזיקו והקרינו מבעד לחלונות עגולים את כל ההיסטוריה החזותית של העלייה לארץ ישראל. חלון עגול כזה עוצב על ידי כולל כל המאפיינים הטכניים. הקירות של ה"צוללת" היו קמורים וכך עיצבתי ויותר נכון פיסלתי את החלון הראשון של התצוגה המסיימת את המוזיאון.
.

.

.
תקופה קצרה לאחר שהמוזיאון נפתח ובהמלצת מיכה בר-עם זוכה פרס ישראל לאמנות הצילום, נקראתי ע"י שייקה וינברג מנכ"ל המוזיאון שהיה המנוע המרכזי של ההקמה, לעצב את תערוכת גיטאות רומא וונציה באולם התערוכות המרכזי של בית התפוצות האוצרת: דניאלה לוכסנבורג השנה הייתה 1979. שייקה בקש שאשלב בעיצוב את האדריכל דוד פישר אשר לימים תכנן את המגדל המסתובב של דובאי. דוד פישר עד מהרה למד להכיר את העבודות המוזיאליות שבצעתי עד אז ובקש ממני לעצב את התערוכה וכך היה, זו הייתה התערוכה הראשונה שלי בבית התפוצות, התערוכה הסביבתית הראשונה באותה תקופה אשר נבנתה
ב 360 מעלות. פנורמות ענק של הגיטאות ובתוכן המוצגים וסיפורם המדהים. מכאן הדרך הייתה קצרה לקבל מינוי של מעצב המוזיאון ומנהל האגף לשימור תצוגת הקבע והקמת תערוכות הבית למשך 15 שנה. הקמתי כ 90 תערוכות שונות בנושאי הקהילות היהודיות מידי חודשיים תצוגות בשטח כ 300- 500 מ"ר. כל התערוכות המוזיאליות עוצבו ונבנו בתנאי לחץ גדולים כיאה לתצוגה מתחלפת ולחומרים המגיעים ברגע האחרון. הצוות שהקמתי כלל את עובדי הבית; בעיקר הנגריה, מעבדת הצילום, מעבדת האלקטרוניקה, החשמל וסדנת השימור שהקמתי לשמירה על תצוגת הקבע. כל הצוות הזה הקים תערוכות בסדר גודל ענק מידי חודשיים . מידי פעם עיצבתי חלקים חדשים של תצוגת הקבע כולל פיקוח אמנותי וניהול הקמת 2 מודלים ענקיים של בתי כנסת חדשים. במיוחד בלט מודל בית הכנסת בוארשה. רוב התערוכות המתחלפות הוכנו כך שניתן היה לשלחן לחו"ל כתצוגות ניידות. שתי התערוכות האחרונות שהקמתי היו תערוכת עשרת השבטים האבודים, ותערוכת יהודי ספרד. תערוכת עשרת השבטים שהקמתי הייתה ייחודיות בבית התפוצות בעיקר מבחינת מאפיין העיצוב. היא כללה תצוגות של דיאורמות, תאורה אמנותית, שיחזור נהר הסמבטיון ופנלים אלכסוניים, גרמו לזעזוע של הקונספט המוזיאונלי הרווח בבית התפוצות, של עיצוב במתכונת קונבנציונאלית תצוגות פרונטליות של תמונות, הסברים, כותרות ותצלומים ברצף כרונולוגי. את תערוכת יהודי ספרד לוויתי לספרד שם הרכבתי בעזרת צוות ספרדי את התצוגה שהגיעה בארגזים עצומים בארמון ענק ליד הכנסיה "אל קאזאר "בעיר סגוביה .
.

.
.
בערוב ימיו אבא קובנר חלה במחלה קשה, כאשר בקושי דיבר הוא הנחה אותי להקים בבית התפוצות את אגף השואה. הכנתי מודל מורכב שקבל את ברכתו : אולם בסופר פרספקטיבה בו הקהל רואה עשרות פסי רכבת נעלמים אל האופק. מעבר לפסי הרכבת על מסך פנורמי מוצג הסרט הקשה מכל ה"אמבולנס" המתאר נאצים שהשמידו באמצעות מערכת גז מאות ילדים. התצוגה היתה למעשה סימבול חזק ביותר להנצחת השואה. את המודל הספקנו להציג בפני ראש העיר תל אביב דאז "ציץ" שלמה להט ואייב שפיגל המיליונר שתרם ליד ושם ולהקמת מבנה חדש לבית התפוצות. הם התרגשו מאוד והסכימו להקים את האגף. לצערי אבא קובנר הלך לעולמו ובאותו חודש היה לי הכבוד לעמוד במשמר עובדי בית התפוצות ליד ארונו שהוצב ברחבת הכניסה לבית.
.
המעצב הבינלאומי ג'יימס גארדנר שעמו היה לי קשר מקצועי כל שנותי בבית התפוצות, הזמין אותי לסטודיו שלו בלונדון ע"מ להשתלם במוזיאולוגיה . שם למדתי והשתלמתי בכל מאפיני המוזיאולוגיה ובעיקר בעיצוב מוזיאונים. המבחן היה לנתח מקצועית 10 מוזיאונים שגארדנר עיצב ברחבי לונדון ביניהם המוזיאון ההיסטורי של לונדון במתחם "ברביקאן".

תצוגת החלל של NASA

הביתן האמריקאי בסלון האווירי של פאריס: תצוגת החלל של NASA  :

1972, 1974 שתי תערוכות ענק – כ"א כ 6000 מ"ר. מאות מוצגים שהובאו ממוזיאון החלל ה"סמיטונינס" – וושינגטון,  עיצוב חללי ענק, הדמיית סביבות הנחיתה על הירח ועיצוב תצוגה היסטורית של סוכנות החלל האמריקנית NASA. ניהול: שמואל גרונדמן ז"ל
.

.
כמנהל הסטודיו לעיצוב מוזיאונים בחברת ש. גרונדמן בע"מ, נפל בחלקי לנהל פרוייקט עיצוב והקמה של תצוגה היסטורית בנושא ההיסטוריה של החלל האמריקאי בסלון האווירי של פאריז, בשנת 1971.
זכינו במכרז בינלאומי מטעם השגרירות האמריקאית בתל אביב וסוכנות החלל נ.א.ס.א בשטח 6000 מ"ר.  וזאת לאחר שהאמריקאים ראו בסלון האוויר שנה קודם לכך תצוגה שעיצבנו לתעשייה האווירית הישראלית.

יצאתי בראש קבוצת מעצבים ומבצעים ישראליים לפאריז להקים את התערוכה הענקית, לאחר תקופת הכנה של כשנה בסטודיו בישראל.  במכרזים לעבודות הביצוע זכו חברות אירופאיות ; היוגוסלבים בעבודות נגרות, האיטלקים בעבודות צבע והספרדים בעבודות סלילת השבילים. עובדי הקבלן הספרדיים היו ערבים תושבי פאריז.
הרבה סיפורים ותיאורים מדהימים עברו עלינו בתקופת הקמת התערוכה, אחד הסיפורים המצביעים על האופי המיוחד במינו של עבודת ישראלים יחד ובמשולב עם מעצבים ומבצעים ממדינות שונות היה הסיפור הבא:

בשטח התערוכה התנהלה העבודה העצומה בכל שטחי היריד הבינלאומי  כסדרה ומועד הפתיחה הלך וקרב. בין היתר ביצענו עבודות עיצוב וציור הדמיות בשטחים פתוחים – על לוחות ענק הצמודים למנועים, לטילים ולחלליות. מידי פעם עליתי על פיגומים עם תיק התכניות ובדקתי את התאמת הביצוע לתכניות. באחת ההפסקות השארתי את תיק התכניות והציורים על אחד הפיגומים וירדתי יחד עם חברי לאכול במסעדת הסלון כבכל יום.  במסעדה שמענו ערב רב של שפות. המלצר ידע כצפוי רק צרפתית.  אף אחד מהישראלים לא דיבר צרפתית ולא הצלחנו להסביר מה בדיוק אנחנו מזמינים לאכול.  לאחר התלבטות קלה הוצאתי כלי כתיבה וציירתי על מפית את המנות המוזמנות. המלצר רץ עם המפית למנהל המסעדה שהגיע והחתים אותי על הציורים ולכן זכינו לארוחת מלכים.
כך גם קבלתי חיזוק לדעה שהציור הוא שפה בין לאומית המובנת לכל אחד.
.


.
חזרנו לשטח התערוכה. עלינו על הפיגומים ואז חשכו עיני;  תיק התכניות והציורים נעלם.  מלמטה שמעתי צחוק של עובדי הקבלן הערביים ואחד מהם הצביע על הכביש, כלומר על האוטוסטראדה המקיפה את הסלון ואת פאריז.  מרחוק ראינו את התכניות והניירות מתעופפים על הכביש הרחב. בנוסף לכל הצרות החלו לטפטף טיפות גשם. רצנו במהירות אל האוטוסדראדה לאסוף את הניירות, לפתע עצרה בחריקה מכונית ספורט שחורה שטסה במהירות וכמעט דרסה אותנו, אלא שהעצירה גרמה להחלקה ומההחלקה לגלגול 3 פעמים והתוצאה – המכונית הפוכה וגלגליה ממשיכים להסתובב. נחרדנו למחשבה שהנה בגללנו קרה דבר נורא לנוסעים. לא עברו שניות ספורות ונפתחה דלת המכונית ההפוכה ויצאו מפתחה גבר וגברת צעירים, מנערים את בגדיהם כאילו לא קרא דבר. משם רצנו חזרה לסיים את העבודה.
למחרת החלטנו לבצע פעולת תגמול – הקדמנו לבוא לשטח הסלון לפני האחרים, נכנסנו למתחם הספרדי  פרקנו את מכבשי הסלילה; הוצאנו צינוריות, פרקנו ברגים ומגופים וכל מה שניתן והסתלקנו. באותו יום הספרדים ועובדיהם לא עבדו.
.

ערב לפני הפתיחה נשמעו צעקות בבליל שפות: עשן! אש!  מכוון הביתן המרכזי. תקרת הבד של האולם בגובה 15 מ' עלתה באש.  התקרה הייתה תפאורת רקע לחלל החיצון – כוכבים וגלקסיות שצוירו על ידינו. מיד הגיעו מכבי האש והצליחו לכבות את האש כמעט ללא נזק.
באולם עצמו הוצג "העכביש" הענק אשר באמצעותו נחתו  אסטרונאוטים אמריקאים על הירח. מסביב הונחו מתקני הדמייה רובוטיים ותצוגות נוספות אשר לשמחתנו לא ניזוקו. הפתיחה למחרת הייתה מפוארת וזכינו למחמאות רבות וגם בתצוגת ענק נוספת של האמריקאים כעבור שנתיים.

מוזיאון מנהרות הכותל

החל משנת 1989 ועד 2005  מעצב הבית של מוזיאון מנהרות הכותל.

בין היתר מעצב ומקים את  תצוגת מודל בית הורדוס- תצוגה חוויתית הכוללת מודל ענק פניאומטי, עם תאורת סיבים אופטיים, ותאורה אמנותית. התצוגה פועלת עשרות שנים כמעט ללא הפסקה. מודל חדש להדגמת חציבה והתנעת האבנים לבניית  הכותל – בהפעלה פניאומטית להתנעה של אובייקים, כולל סרט בהדמייה תלת מימדית של פרטי החציבה ובניית הכותל.  מעצב גשר ענק שקוף במנהרת החשמונאים מעל אקוודוקט מימי בית שני.  מתכנן תשתית תאורה ועיצוב תאורה אמנותית ושילוט זכוכית מקורי לאורך כל המנהרות.  עיצוב רעיוני של אזור עזרת נשים בקשת רובינסון.
האתר זכה בפרס ישראל יפה לשנת 1993. ניהול והקמה: הקרן למורשת הכותל המערבי.
אוצרות: פרופ' יעקב גליק,  והארכיאולוג ד"ר דן בהט.

מוזיאון מנהרות הכותל

.

רקע

ברחוב היהודים בעיר העתיקה בתוך מערה עתיקת יומין עיצבתי והקמתי מופע אור קולי רב מסכי עם תצוגות ותפאורות מאחורי מסכים שקופים, הקרנה על 8 מסכי ענק כולל תקרה. הנושא היה 3000 שנה לירושלים. בעקבות המיצג זבולון המר ז"ל שר הדתות דאז וסגנו זבולון אורלב קראו לי למנהרות הכותל להקים תצוגה היסטורית לאורך כל המנהרות. עיצבתי מופע אור קולי משולב עם תצוגות בכל מעברי המנהרות בנושא ההיסטוריה של הכותל המערבי. באולם הענק מול הכותל הצגתי על קירות האולם את כל מאפייני בית המקדש השני על כל כליו ותיאור מאפייניו עד לחורבנו – הכולל מופע אש על כל קירות האולם.  פס קול לאורך כל המנהרות כלל מזמורי תהילים, מנגינות ושירי נשמה . לאחר תקופה קצרה פרצו למנהרות הכותל חרדים וניתצו ושברו את כל התצוגה ובעיקר את מכשירי ההקרנה. מרגע זה הופסק המיצג.
עבודתי במנהרות הכותל החלה בעיצוב נושא התאורה האמנותית. קונספט התאורה היה לאפיין למעברים ולאולמות תאורה דרמטית סמוייה ואמנותית. התוצאה הייתה גופי התאורה הוסוו בנקיקי סלעים ובפוגות שבין האבנים וכך הושגה תאורה מיוחדת במינה לאורך כל המנהרות. תאורה מקורית מיוחדת במינה עיצבתי יחד עם מהנדס החשמל והתאורה עמוס ברבש. התאורה הייתה אמורה להאיר חללים גדולים, בעיקר קימורים . הפתרון היה תכנון תאורה תת קרקעית, המביאה בחשבון כי מידי פעם יש צורך בחפירות וירידה למפלסים נמוכים, הומצא למעשה גוף תאורה תת קרקעי מודולרי עמיד ואטום למים בקטעים המאפשר גם אחזקה יחסית פשוטה.  גוף התאורה הוצפן מתחת למפלס המעבר או המדרכה ובאמצעות רפלקטור התאורה האירה חללים גדולים ללא סינוור. מבחינה אמנותית התוצאה הייתה: אפקט של אלומות אש פורצות מקו הרצפה משני צידי המעברים כלפי הקירות והתקרות המקומרות.
נושא שני היה – עיצוב שלטי הדרכה לאורך המנהרות להסבר על מוצגים ארכיאולוגיים, בחרתי לעצב את שלטי ההסבר באמצעות לוחות זכוכית שקופה ועליהן אותיות מותזות חול באמצעות שבלונות גומי נגטיביות כולל תיאורים גרפיים ואמנותיים של מוצגים. הושגה תוצאה של השתקפות האותיות על אבני המנהרות באפקט תלת מימדי.
התאורה המיוחדת בתחתית כל שלט הביאה לאפקט ייחודי וגם צבעוני כתוצאה מהשתברות
קרני האור בפינות הזכוכיות.
המשימות התמטיות העיקריות היו סיפור ההיסטורי של הכותל המערבי, שיטת בניית הכותל המערבי, מעבר הקהל על אקוודוקט מים מתקופת החשמונאים,  הצגת שברי האבנים מתחת למפלס המעברים במנהרות לקהל. ריהוט מקורי במנהרות. ועיצוב מסעדת הכותל המערבי "בין הקשתות".

.

עיצוב מודל המתאר את ההיסטוריה של הכותל המערבי

זבולון אורלב מנכ"ל משרד הדתות לשעבר היה בין היתר אחראי גם על מנהרות הכותל. נתבקשתי להציג בפניו קונספט עיצוב ההיסטוריה של הכותל. הדרישה הייתה – הצגת סרגל הזמן של הכותל על כל מאפייניו. הצעתי מנגד קונספט עיצוב הכולל את כל מאפייני הבית השני כלומרבניית מודל ענק המתאר את כל חלקיו של המבנה המפואר בפרטי פרטים כאשר שיטת הצגתו הדידקטית תאפשר לקהל לחוות חוויה מיוחדת במינה במיוחד לנוער; לראות את בית המקדש במלוא פארו המוצג בשיטה אטרקטיבית, ייחודית ומקורית.  הצעתי התקבלה ועיצבתי את מודל בית הורדוס כאשר כל החזית נחשפת באמצעות בוכנות פנאומטיות המאפשרות את הורדת המפלס לתקופת בית ראשון, הצגת קטעי מודל מישניים העוברים מצג אל צד, מציגים את רובדי החפירות לאורך השנים ותאורת סיבים אופטיים המתארת את קווי המתאר של התקופות השונות מסלע האם עד  לחשיפתו בתקופתנו. כל הפעלות התנועה והתאורה מבוצעות באמצעות שלט רחוק.
אל המשימה הצטרף לבקשת ההנהלה הרב זלמן קורן אשר התפרסם כחוקר ההיסטוריה של בית המקדש ומומחה בין לאומי למידותיו ולכל נושאי פעילות הבית לדורותיו.
השלב הראשון היה הצורך להשיג תקציב או תרומה. שלב זה  בוצע באמצעות מודל תלת מימדי בקנה מידה שבניתי ע"מ לשלוח לפרזנטציה לחו"ל, כך הושגה התרומה המיוחלת. המודל נבנה ע"י בונה המודלים אבי קידר. המודל מופעל כיום 24 שעות ביממה וגם לאחר למעלה מ20 שנה המודל הפך לאטרקציה המרכזית של מנהרות הכותל.

מודל כותל מערבי

.

שיטת בניית הכותל המערבי

ע"מ להמחיש את שיטת הבנייה של הכותל המערבי עיצבתי מודל תלת מימדי המציג באמצעות בוכנות פנאומטיות את השיטות השונות של חציבת האבנים והתנעת האבנים עד להצבתם בנדבכי האבן של כותלי בית המקדש. המודל מלווה סרט אנימציה תלת מימדי המתאר מזויות מדהימות את כל מאפייני החציבה של אבני בית המקדש, הטיפול בעיצוב וסיתות האבנים  ולבסוף הצבתם במקומם. הדרישה הייתה למקם את המודל והסרט באזור שנחשף באמצעות
חפירה ארכיאולוגית בחלקו הצפוני של הכותל המערבי. המקום לא התאים לדעתי להצבת המודל ומכשירי ההפעלה הממוחשבים והסרט, מאחר והייתה נזילת מים תדירה מהתקרה, תוך נפילת חלקי אבנים ורצפת האתר הייתה רווית מים . לא פעם מצאנו את המחשב טבול כולו במים. התנגדתי למיקום המודל אך זה לא הסתייע והמודל שבק חיים. הסרט האנימטיבי שהוכן ע"י דודו שליטא נשאר ומוצג עד היום בפני הקהל.

.

מעבר הקהל על אקוודוקט מים מתקופת החשמונאים

בחלקו הצפוני של הכותל המערבי נחשף מעבר תת קרקעי מדהים בעוצמתו: קירות קניון
ממש עם קירות סלע מבוקעות בגובה של 3 קומות, טקסטורות וגוונים טבעיים של גידי אבן
משני צדי המעבר.  בחלקו הצפוני של המעבר נחשף קטע בן כ 20 מטר רץ של אקוודוקט מתקופת החשמונאים. נתבקשתי להציע שיטת מעבר צפייה באקוודוקט. הצעתי שהתקבלה הייתה בניית גשר שקוף מעל האקוודוקט ומעבר הקהל על הגשר מבעדו נשקף האקוודוקט.
גם הגשר הזה הפך לאטרקציה גדולה למבקרים. כרגיל הבעיה לאורך שנים היא של אחזקה נכונה, ניקיון  והחלפת הזכוכית מידי כמה שנים. האחזקה במקום לקויה והגשר מוזנח.

.

הצגת שברי האבנים מתחת למפלס המעברים במנהרות לקהל

בקטעים מספר של המעבר לאורך הכותל המערבי נחשפו אבני כותל ששרדו 20 שנה לאחר הרס עצום של חורבן הבית. המומחים טוענים כי האבנים העצומות הושלכו ממרום כתלי בית המקדש ע"י הרומאים אל תחתית המעבר ליד הכתלים ונשארו שם עד לחשיפתם בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים.
הצעתי לבנות רצפות שקופות התקבלה וכיום הקהל עובר לאורך המנהרות על רצפות זכוכית
שקופות המאפשרות צפייה באבני הכותל המנותצות המוארות בתאורה דרמטית לעומק של למעלה מ30 מטר.

.

ריהוט מקורי במנהרות

היה צורך בריהוט מיוחד לאורך המנהרות. לדוגמא בחדר שנקרא "חדר בר מצווה" בחדר זה מלמדים את חתני הבר מצווה נושאים הקשורים לאירוע יחד עם המשפחות. בחדר זה עיצבתי שולחן ומושבים שקופים. השולחן עשוי מרגלי שולחן מתקופת בית שני שנמצאו באתר, עליהם הנחנו זכוכית מחוסמת אובלית ענקית. המושבים השקופים עשויים פרספקס עבה יחסית.
עקרון השקיפות – למטרת מניעת הסתרה של אבני המקום העתיקות.

.

מסעדת הכותל המערבי "בין הקשתות"

מוזיאון מנהרות הכותל היה חסר מסעדה מתאימה לאופי המקום לרווחת הציבור. לאתר המסעדה נבחר חלל תת קרקעי במנהרת הגיא בעל תקרה מקומרת.
בחרתי לעצב את השולחנות באמצעות שחזור כותרות בית הורדוס. כל שולחן הוא למעשה
כותרת הרודיאנית אופיינית לבית הורדוס. מעל הכותרת פערתי "קערות" ענק ובתוכן הצגתי תצוגות המכוסות פלטת זכוכית. כל כותרת הפכה למעשה לויטרינה המציגה בזמן האוכל או האירוע כלי זכוכית עתיקים, כלי נחושת, חפצי חן עתיקים, מנורות שמן עתיקות ועוד. הקהל עובר משולחן לשולחן וצופה בתצוגה המוזיאונית .

לקבלת ייעוץ ראשוני בנוגע למוזיאון, מייצג או תערוכה שלכם

שם: הערות:
מייל:
טלפון:
שירות: